<h1>ספר מצות זמניות הלכ' שבת</h1>
<h2>דף פב.</h2>
ועזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין במנחה בשבת שלשה אנשים כהן לוי וישראל, ולא [יקראו] פחות מעשרה פסוקים. ואמרו ממקום שפסק בשחרית בשבת משם מתחיל במנחה ובשני ובחמישי לשבת הבאה. ואומר ש"ץ אחר שחוזר התפלה שלשה פסוקים צדקתך צדק לעולם, וצדקתך אלהים עד מרום, צדקתך כהררי אל, ויחזרום הצבור. ואמרו שהם נתקנו במקום צידוק הדין על משה רבינו ע"ה מפני שלמדנו מפי השמועה שנפטר יום שבת בשעת המנחה. ואין אומרים אותם בשבת שחל ר"ח או מועד או יום שהוא אסור בהספד ותענית. ואינו רשאי לומר בשבת שום דבר מפסוקי דרחמי ולא מתחנונים, מפני שכל המבקש מהאלהים ומתפלל בעד כפרת עון אי אפשר מבלי הכנעת נפשו ושבירת לבו. ובזה יחסר ויסיר עונג שבת.
